COVID-19 בישראל

השמנת יתר: גורם מספר 1 בעולם לסיבוכים ולתמותה מנגיף הקורונה

ירידה חדה בטיפול בסובלים מהשמנה בעת המגיפה: 96% מהניתוחים הבריאטריים בוטלו וכן 99% מהפגישות האישיות עם רופאים ודיאטניות

השמנת יתר (אילוסטרציה)
השמנת יתר (אילוסטרציה)

היום (ה', 4.3) חל יום ההשמנה הבינלאומי. ד"ר דיקר, יו"ר החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנה, בירך הבוקר על על הצהרת שר הבריאות, יולי אדלשטיין, שמכיר במחלת ההשמנה כבעיה לאומית בוערת ואמר: "נהיה שותפים מלאים לגיבוש תכנית לאומית מסודרת ואפקטיבית למניעת עודף משקל והשמנה ולחיזוק מערכי הטיפול הרפואיים והמקצועיים במערכת הציבורית. נפעל בכל כוחנו לכך שהנושא לא יירד מסדר היום של ממשלת ישראל בתחומי ההסברה, המניעה והטיפול, היות שמשרד הבריאות יזדקק לשיתופי פעולה ממשרדי ממשלה נוספים".

כזכור, החברה לחקר וטיפול בהשמנה וההסתדרות הרפואית קבעו לראשונה בארץ בשנת 2018 כי השמנה היא מחלה כרונית ולא כשל התנהגותי.

לדברי ד"ר דיקר, "העובדה שהשמנה התגלתה בשנה החולפת כגורם מספר אחת בעולם לסיבוכים ולתמותה מנגיף הקורונה, העובדה שאנשים החיים עם השמנה חמורה, נמצאים בסיכון גבוה פי עשרה להזדקק להנשמה כחולי קורונה ובסיכון גבוה פי שלושה לתמותה מהמחלה (מאשר חולים מהאוכלוסיה הכללית), מאירה זרקור על ההשמנה כמחלה, שמחייבת את מדינת ישראל, כמו את שאר העולם, להכיר בחומרת המחלה ולגבש כלים להתמודד עימה.

"אנחנו מודים לשר הבריאות אדלשטיין על כך שיצא הבוקר בהצהרה מיוחדת לרגל יום ההשמנה הבינלאומי, ובד בבד ממתינים לפרסומים בהמשך היום מעמיתנו באירופה. נתונים בעניין השמנה, בזיקה למחלת הקורונה ולתחלואות אחרות והמלצות מניעה והתמודדות.

החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנה הציגה הבוקר נתונים על השמנת יתר בארץ ובעולם: מדובר במחלה כרונית מורכבת מאוד, המשפיעה על יותר מ-650 מיליון איש בעולם ונחשבת לגורם המוות החמישי בעולם. בישראל, 27% מהאוכלוסיה הבוגרת מתמודדים עם השמנה.

החולים בהשמנה מבטאים, בין השאר, הפרעה באיזון בקרת השובע במוח. כתוצאה מכך, מגדיר הגוף בטעות משקל עודף כמשקל תקין. על כן, כל ניסיון של האדם להפחית ממשקלו ובכך להפחית את רקמת השומן בצורה משמעותית, מוביל לרוב לכך שהגוף מפעיל מנגנונים שונים שגורמים לו להעלות חזרה את המשקל.

מחקרים עדכניים מראים כי במרבית המקרים, שינוי אורח חיים בלבד לא מספיק לצורך שימור הפחתת משקל לאורך זמן. לפי הנתונים, גם אלה שהצליחו להפחית ממשקלם באופן משמעותי, העלו את מרבית הפחתת המשקל, ולעיתים אף חזרו למשקל גבוה מזה, שהתחילו לפני השינוי.

השמנה גורמת לשורת מחלות, דוגמת סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם, מחלות סרטן ועוד.

השמנה כגורם סיכון משמעותי לתחלואה קשה בקורונה 

מחלת ההשמנה מהווה גורם סיכון משמעותי לתחלואה קשה בקורונה. ממחקרים שבוצעו במדינות שונות עולה כי השמנה היא אחד הגורמים המובילים לסיבוכים ולתמותה מקורונה. אנשים החיים עם השמנה חמורה, נמצאים בסיכון גבוה פי עשרה להזדקק להנשמה כחולי קורונה, ובסיכון גבוה פי שלושה לתמותה מהמחלה, מאשר חולים מהאוכלוסיה הכללית.

על פי נתונים שנאספו על חולים קשים שאושפזו בטיפול נמרץ בעקבות קורונה בגל הראשון בישראל, נמצא כי 70% סבלו מעודף משקל והשמנה.

במהלך השנה החולפת חלה ירידה חדה בטיפול באנשים הסובלים מהשמנה. הנתונים מהגל הראשון של הקורונה מלמדים על ביטול 96% מהניתוחים הבריאטריים, ביטול 99% מהפגישות האישיות עם רופאים מטפלים ודיאטניות והעברת 61% מאנשי צוותי הרפואה האמונים על הטיפול בהשמנה למחלקות המטפלות בחולי קורונה.

מגיפת ההשמנה החלה הרבה לפני הקורונה ותישאר גם לאחריה. ניתן לטפל בה באופן אפקטיבי, בהינתן שיתוף פעולה בין המטופל לגורמים המטפלים. בשנים האחרונות, החלו עשרות מדינות בעולם לשתף פעולה בהכרה, במניעה ובטיפול בהשמנת יתר כמחלה כרונית.

לפי נתוני מחקר, שערך ד"ר גרי גינצבורג מהמכון לחקר מדיניות בריאות, העלות הכלכלית ב-2016 בישראל של אשפוזים וטיפול תרופתי הקשורים להשמנה מגיעה בשנה רגילה לכ-4.6 מיליארד שקל. ההערכה היא כי עלויות ההשמנה בעקבות מגיפת הקורונה יזנקו.

נושאים קשורים:  השמנת יתר,  ד"ר דרור דיקר,  מחלת הקורונה,  חדשות,  19-COVID
תגובות