חדשות

סוף לבדיקות המיותרות? שני "ציונים" בלבד יסייעו לרופא באבחון

חוקרים באוניברסיטת תל אביב זיהו שני מדדים מרכזיים העולים מבדיקות דם, שתן וכדומה ומנבאים בדיוק רב את מצב בריאותו הכולל של המטופל | הממצאים עשויים לחסוך ביצוע בדיקות רבות ומיותרות

בדיקת דם (צילום: אילוסטרציה)

מגוון רחב של בדיקות - בדיקות דם, שתן, צואה וכדומה - מאפשר כיום לרופא לאתר בעיות בריאות על סמך תוצאות הערכים שחורגים מהנורמה המסומנת. מחקר חישובי חדשני, בהובלת חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומהמרכז הרפואי רדבאוד בהולנד, מצא כי די בשני "ציונים" כמותיים המבוססים על שילוב מידע ממספר בדיקות קטן, על מנת לקבל תמונה כללית על מצב בריאותנו, בין אם כל הבדיקות הן בגדר הנורמה ובין אם חלקן חורגות ממנה.

המחקר, שהובל על ידי פרופ' עירית גת-ויקס וד"ר עמית פרישברג מבית הספר למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן בפקולטה למדעי החיים של אוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם חוקרים מהולנד ומרומניה, פורסם לאחרונה בכתב העת eLife.

הבסיס לממצאים החשובים הוא מיפוי של עשרות אלפי נתונים ממאות נבדקים בריאים, שהעלה כי כל הפרמטרים הנמדדים בבדיקות מסתדרים באופן מובהק סביב שני מצבי סיכון מרכזיים: המצב הראשון מקביל למעשה לתסמונת המטבולית המוכרת (המכונה "קלאסית") שכוללת השמנת יתר, לחץ דם גבוה, ערכים גבוהים של שומן וסוכר בדם, ורמה נמוכה של "הכולסטרול הטוב". המצב השני הוא תסמונת מטבולית מסוג חדש הקרויה "תסמונת מטבולית מסוג 2", שכוללת ערכים מטבוליים אחרים לצד מדדים הקשורים למצב המערכת החיסונית.

לדברי החוקרים, שתי התסמונות המטבוליות – הן הקלאסית והן החדשה – מהוות גורם סיכון למחלות מסכנות חיים של מערכת הלב וכלי דם כמו טרשת עורקים, שעלולות לגרום להתקפי לב או לשבץ מוחי.

עבור מחלות אחרות נמצא הבדל בין התסמונות. כך לדוגמה, התסמונת המטבולית הקלאסית קשורה בסוכרת, בעוד התסמונת המטבולית מסוג 2 מנבאת את הסיכון למחלות הקשורות למערכת החיסון, כגון מחלות אוטואימוניות.

עבור כל אחת מהתסמונות ניתן לחשב לכל נבדק "ציון" על סמך בדיקות בודדות (כגון BMI, לחץ דם וערכי שומן, סוכר וכולסטרול טוב לתסמונת הקלאסית, וערכי המוגלובין, כולסטרול רע ותאים חיסוניים בדם עבור תסמונת 2), והשילוב בין שני הציונים מספק תמונה מקיפה, אמינה ומדויקת ביותר על מצבו הבריאותי הכולל של הנבדק, ובכך מאפשר להימנע מבדיקות מרובות שלא לצורך.

במסגרת המחקר ביצעו החוקרים ניתוח חישובי מקיף של מסד עצום של נתונים קליניים. הנתונים נלקחו מכ-800 אנשים במצב בריאותי תקין, כולל בעלי משקל תקין ובעלי משקל עודף בטווח גילים רחב (18-80). בנוסף, נבדקו נתונים של אנשים עם מחלות שונות. על כל אחד מהמשתתפים נאספו מאות נתונים בבדיקות מגוונות - דם, שתן, צואה וכדומה, והחוקרים ניתחו בסך הכל כ-300 מדדים שונים בארבע קטגוריות עיקריות: מדדים חיסוניים, מדדים מטבוליים (חילוף חומרים), מדדי לב וכלי דם ומדדים הקשורים לתכולת השומנים השונים בדם.

פרופ' גת-ויקס: "גוף האדם הוא מערכת מורכבת ביותר, עם אלפי מרכיבים שהרפואה נוהגת למדוד באמצעות בדיקות רבות ושונות. החישובים שלנו העלו מיפוי ברור ומובהק של המדדים הרבים סביב שני מצבי סיכון מרכזיים. מצב הסיכון הראשון מקביל למעשה לתסמונת המטבולית המוכרת של השמנת יתר, לחץ דם גבוה, ערכים גבוהים של שומן וסוכר בדם וכדומה, שמנבאת רמת סיכון למחלות לב, כלי דם וסוכרת.

"מצב הסיכון השני הוא חדש ובלתי מוכר ואנו מכנים אותו 'תסמונת מטבולית מסוג 2'.  גם תסמונת זו, כמו התסמונת המטבולית הקלאסית, מהווה גורם סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, ובנוסף היא קשורה למחלות אוטואימוניות כגון זאבת ולמחלות אחרות הקשורות למערכת החיסון. עבור כל אדם, בכל זמן ומצב נתון, ניתן לחשב שני ציונים מספריים שמבטאים את מצבו בנוגע לשתי התסמונות המטבוליות, וביחד נותנים תמונה כוללת מדויקת ביותר של מצבו הגופני".

ד"ר פרישברג: "בשלב הסופי של המחקר ועל סמך כל הממצאים הקודמים, גילינו שניתן להסתפק במעט מאוד מדדים קליניים על מנת לקבל הערכה מדויקת של הניקוד הכולל לכל סוג של תסמונת מטבולית. עבור התסמונת המוכרת מדובר במדדים המקובלים: BMI, לחץ דם, וכן ערכי שומן, סוכר ו'כולסטרול טוב' בדם. עבור התסמונת המטבולית מסוג 2 ניתן להסתפק בערכים הבאים בדם: כולסטרול רע, שומנים מסוימים, תאי דם לבנים מסוג באזופילים, המוגלובין ופעילות התאים החיסוניים.

"כלומר, במקום עשרות בדיקות שמייצרות מאות ערכים, ניתן לשלב מדידות בודדות שמהן מחשבים שני ערכים בלבד – הניקוד של שתי התסמונות המטבוליות – ולקבל תמונה מדויקת של מצבו הגופני הכללי של הנבדק והסיכון למגוון רחב של מחלות. אנו מאמינים כי האפשרות לאפיין בדרך כה פשוטה את מצבו הכולל של כל מטופל יכולה בעתיד לספק לרופאים כלי חשוב לאבחון ולטיפול מותאמים אישית".

נושאים קשורים:  בדיקות דם,  בדיקת שתן,  אוניברסיטת תל אביב,  מחקר ישראלי,  ד"ר עמית פרישברג,  פרופ' עירית גת-ויקס,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
05.03.2021, 09:26

במילים אחרות, אפשר להתחיל מאנמנזה, בדיקה פיזיקלית, ספירת דם ופרופיל ביוכימי רוטיני?

אנונימי/ת
05.03.2021, 09:44

מה לא ידעו את עד היום ? !

אנונימי/ת
05.03.2021, 10:56

מה זה פעילות תאים חיסוניים?

אנונימי/ת
05.03.2021, 11:44

למה מדידת בזו פילים הנה בעלת משמעות
עזרה בבקשה
תודה

אנונימי/ת
05.03.2021, 11:44

היוזמה ברוכה אך מה לגבי מצב ההורמונים, המיקרוביום וההשפעה שלהם על הבריאות. כמו כן דרוש פיילוט גדול כדי לבסס את המסקנות של המחקר.

אנונימי/ת
05.03.2021, 22:46

הרופא לא מחפש רק מדד לפרוגנוזה. הוא רוצה לדעת מה ביכולתו לעשות בקשר לכך ולזה נדרשות הבדיקות המרובות שאנו עושים